1. זוהי בקשתן של סונול ישראל בע"מ (להלן: "
סונול") ודלק, חברת הדלק הישראלית בע"מ (להלן: "
דלק", ושתיהן ביחד: "
המבקשות") לאשר להן להגיש נגד בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן: "
בז"ן/ "
המשיבה") תביעה נגזרת בשמה ובעניינה של חברת שמנים בסיסיים חיפה (להלן: "
שב"ח" / "
החברה").
המבקשות, ביחד עם פז חברת נפט בע"מ (להלן: "
פז", ושלושתן ביחד:"
חברות הדלק"), מחזיקות יחדיו במחצית ממניותיה של החברה. במחצית השנייה מחזיקה בז"ן, שהיא גם הספק של חומרי הגלם שצורכת החברה. בבקשה נטען, שמזה תקופה ארוכה מפרה בז"ן את התחייבויותיה לספק לחברה חומרי גלם בכמויות ובאיכויות המתאימות לה לצורך ייצור שמנים ושעווה, ובגין מעשיה ומחדליה של בז"ן, נגרם לחברה נזק בשיעור של עשרות מיליוני דולרים.
בבקשה נטען, שלאחר שמוצו הניסיונות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום, בקשה החברה לקבל החלטה להגיש תובענה כנגד המשיבה, אלא שזו ניצלה את כוחה באסיפה הכללית ובדירקטוריון של החברה ומנעה קבלתה של כל החלטה בעניין זה, ומכאן הבקשה.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
2. עיקר עיסוקה של החברה ייצור מוצרי שמנים ושעווה לצורך שיווקם בארץ ובחו"ל. מקום מושבה של החברה בלב מתחם בז"ן, והיא מסתמכת על תשתיותיה.
בז"ן היא חברה העוסקת בזיקוק נפט, והוכרזה כמונופול בתחום. היא מייבאת נפט גולמי, מזקקת אותו ומפיקה ממנו תוצרים שונים, ביניהם גם חומר הגלם המשמש את שב"ח להפקת שמנים ושעוות.
המבקשות הן שתיים מתוך שלוש חברות הדלק המחזיקות ב- 50% ממניות החברה. פז, שהייתה שותפה להליכים נגד בז"ן, ולניסיונות לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, טרם הגשת הבקשה, נאלצה לפרוש מהם בסמוך להגשת הבקשה בעקבות החלטת הממונה על הגבלים עסקיים להעביר מניותיה לידי נאמן, על רקע מיזוגה של פז עם בית זיקוק לנפט אשדוד בע"מ.
3. תהליך ייצורם של שמנים ושעוות פורט בבקשה.
חומר הגלם המשמש לייצור שמנים ושעוות מכונה "חומר זינה", והוא מתקבל מזיקוק של נפט גולמי. כדי שחומר הזינה יתאים לייצור שמנים ושעוות, עליו להיות בעל שתי תכונות עיקריות: תכולה פראפינית גבוהה וטווח זיקוק מתאים. תכונות אלו מאפשרות את התהליך הכימי של ייצור שמנים ושעוות על פי הסטנדרטים המקובלים בתעשייה.
תכולה פראפינית משמעה תכולת השמנים והשעוות בחומר הזינה, והיא פונקציה של חומר הגלם בו נעשה שימוש. בבז"ן קיימים שלושה "מתקני זיקוק גלם" (להלן: "
מז"ג") המוזנים בנפט גולמי. בתהליך זיקוק הנפט הגולמי מופרדים חומרים זה מזה בהתאם לטווחי הרתיחה השונים שלהם. התוצרים השונים מכונים "מקטעים". פעולת הזיקוק בשני שלבים: תחילה בלחץ אטמוספרי, ולאחר מכן בואקום. מקטעים שונים של נפט גולמי, המתקבלים במהלך הזיקוק, מתאימים לשמש כל אחד כחומר גלם שונה, לייצור מוצרים שונים: בעוד שחומר גלם עשיר בפראפינים יתאים לייצור שמנים ושעוות, הרי שחומר דל בפראפינים יתאים לייצור בנזין. במוצרים אחרים הדגש הוא בעיקר על מינון הגופרית שבחומר הגלם. המקטע המתאים לשמש חומר גלם להפקת שמנים ושעוות הוא המקטע ה"פראפיני", שידוע גם כ- "HVGO".
טווחי הזיקוקהנדרשים לייצור שמנים ושעוות מתקבלים בתהליך זיקוק נוסף המכונה "חיתוך" של חומר הגלם הפראפיני, בהתאם לתכונות הפיסקאליות הרצויות. תהליך זה מתבצע במתקן ייעודי המתאים לכך, המכונה "מתקן הכנת הזינה" (להלן: "
המה"ז"). חומר הגלם שהתקבל מהמז"ג הוא בעל טווח זיקוק רחב, מזוקק במה"ז למקטעים פראפיניים בעלי טווח זיקוק צר, המתאימים לשמש חומר זינה לייצור שמנים ושעוות.
במהלך תהליך העיבוד הראשוני של חומר הגלם במה"ז, מתבצעת הפרדה בין החומר הפראפיני, המשמש לייצור השמנים והשעוות, לבין מוצרי הלוואי: חומרים ארומטיים ושעווה רכה המצויים בחומר הגלם, אשר אינם מתאימים לייצור שמנים ושעוות, והם מוזרמים בחזרה מן המה"ז לבית הזיקוק, ונעשה בהם שימוש כחומר גלם לתעשיות אחרות.
4. שב"ח הוקמה בשנות השישים כמיזם משותף של בז"ן וחברות הדלק, במסגרתו ספקו חברות הדלק את הנפט הגולמי למשיבה, אשר זיקקה את הנפט הגולמי והעבירה את חומר הגלם המתאים למה"ז. המה"ז הוקם על ידי בז"ן בחצריה, חובר ברשת צינורות למתקניה האחרים ומופעל ומתוחזק על ידה. בשלהי שנות השמונים נערכה רפורמה במשק הדלק, ולמשיבה הותר לייבא נפט גולמי בעצמה. מאותה עת מייבאת בז"ן נפט גולמי, גם לצרכי שב"ח, בכוחות עצמה.
5. מעצם טיבה וטבעה, שב"ח תלוייה בבז"ן באורח מוחלט: בז"ן היא הבעלים של מתקן המה"ז, בו מיוצר חומר הזינה לשב"ח, ובעלת המומחיות והידע להפעלתו של המתקן. בז"ן היא שמייבאת את הנפט הגולמי, ובחירתה את סוג הנפט הגולמי אותו ברצונה לייבא היא שקובעת את איכות חומרי הזינה המועברים לשב"ח. בז"ן גם שולטת בכמותם של חומרי הזינה המועברים. נטען שאין לשב"ח כל אלטרנטיבה ישימה לקבלת חומרי זינה הנחוצים לה בדרכים אחרות.
טרוניותיה המרכזיות של המבקשות כרוכות זו בזו. נטען שמזה שנים רבות שמתקן המה"ז המיושן אינו מתאים עוד לצרכיה של שב"ח, המוכתבות על פי הדרישות המשתנות בשוק השמנים והשעווה. לטענתן, על מנת להתאימו לצרכיה של שב"ח, יש לשפצו ולחדשו. עוד נטען שהמשיבה אינה מספקת לשב"ח חומרי זינה בכמויות ובאיכויות המתאימות לה לצרכיה. לטענת המבקשות, שב"ח אינה יכולה לקבל חומרי זינה מגופים חיצוניים אחרים, והיא תלויה באספקה השוטפת של חומרי הזינה מבז"ן.
שיתוף הפעולה בין בז"ן לחברות הדלק, לשם קידום המיזם המשותף שלהן - הקמת שב"ח, הוסדר במסגרת הסכם בכתב משנת 1963 (נספח ג' לבקשה) (להלן: "
הסכם היסוד"). מאז ועד היום, מתקיים שיתוף פעולה עסקי של למעלה מ- 40 שנים בין הצדדים. שיתוף פעולה עסקי זה עוגן, כך נטען בבקשה, במערכת של הסכמות, נוהגים, התחייבויות והסכמים בין הצדדים, על פיהם נהגו הצדדים במשך עשרות שנים. המכלול המתואר מכונה בבקשה "
ההסכמות המחייבות", והוא המקור לחובות הנטענים של בז"ן כלפי חברות הדלק וכלפי שב"ח. אמנם, עת הוסדרו היחסים העסקיים, חברות הדלק הן שספקו לבז"ן את הנפט הגולמי, ובז"ן זיקקה אותו וספקה לשב"ח את חומרי הזינה אשר הפיקה מן הנפט הגולמי. בשנת 1988 התרחשה רפורמה בשוק הדלק בישראל ובתי הזיקוק הורשו לייבא נפט גולמי לצורך זיקוקו, והשתחררו מן התלות ארוכת השנים שלהן בחברות הדלק. אלא שגם לאחר הרפורמה המשיכה בז"ן לזקק נפט גולמי במתקניה וסיפקה לשב"ח את חומרי הזינה לצורך ייצור שמנים ושעוות.
לטענת המבקשות, בסיסה העיקרי של מחויבות בז"ן הנטענת נטוע בנוהגים ובהסכמות שאינן כתובות ואשר התפתחו המהלך העבודה המשותפת לאורך השנים הרבות, כאשר הנחת המוצא הייתה, ועודנה, ששב"ח תקבל מבז"ן חומרי זינה בכמויות ובאיכויות שיתאימו לה לצרכיה, המשתנים מעת לעת. מהתחייבות זו נלמדת גם מחויבותה של בז"ן לדאוג לתפקוד תקין של המתקן אשר בבעלותה ומשמש אותה לייצור זינה כאמור. במהלך השנים חלה ירידה משמעותית באיכות חומרי הזינה המועברים על ידי בז"ן לשב"ח, הן מבחינת תכולת הפראפינים והן מבחינת טווח הזיקוק. בין היתר, נטען שגורם מרכזי להרעה באיכותם ובכמותם של חומרי הזינה הוא מצבו ומגבלותיו הטכניות של מתקן המה"ז. המבקשות חוזרות ומדגישות את תלותה של שב"ח בבז"ן - היא בעלת המפעל היחיד בארץ המייצר חומרי זינה. לטענתן, פתרון של יבוא עצמאי של חומר זינה אינו ישים כלכלית וטכנית, ואינו מקובל בשום מקום בעולם, וממילא כל חומר המגיע למפעל השמנים חייב לעבור קודם דרך התשתית של בתי הזיקוק.
בבקשה, שהוגשה ב- 10/12/06, נסקרו מגמות חדשות בשוק השמנים העולמי, שהיו רלוונטיות אז, והיה בהן כדי להשפיע על נסיבות הגשתה. נטען ששוק השמנים העולמי זימן באותה עת לחברות השמנים "
חלון הזדמנויות" עסקי יוצא דופן להגדיל משמעותית את מכירותיהם, משום הגדלת הביקוש בעקבות סגירתם של מספר מפעלים עולמיים לייצור שמנים. מעבר להרעה בכמויות ובאיכויות חומרי הזינה המסופקים לשב"ח, נטען גם שבז"ן אינה מאפשרת לחברה להגדיל תפוקתה על מנת לנצל את חלון ההזדמנויות המתואר. לטענת המבקשות, בז"ן מתחמקת מניהול משא ומתן או קביעת מחיר לחומר הגלם
הנוסף המבוקש. אציין שמתשובת המבקשות לתגובת המשיבה, מיום 1/4/09, עולה ש"חלון ההזדמנויות" עליו דובר הולך ונסגר. מן התשובה עולה כי את הרבעון האחרון של שנת 2008 סיימה החברה בהפסד.
לטענת המבקשות, מעשיה ומחדליה של בז"ן נעשו בחוסר תום לב, תוך ניגוד עניינים ותוך הפרה של חובות אמון וזהירות, הפרה של הסכמות מחייבות, וביצוען של עוולות נזיקיות.